זוטות – כמה השלמות – פקודי ועוד

פורומים פורומים יהדות טעמי המקרא ודקדוקי קריאה זוטות – כמה השלמות – פקודי ועוד

הדיון הזה מכיל 5 תגובות, ויש לו 5 משתתפים, והוא עודכן לאחרונה ע״י 15/03/2019, 16:56.

  • מאת
    תגובות
  • #22227

    ELIHU
    משתתף

    פתחתי עוקדן ישן, ומצאתי כמה זוטות שנמלטו ממני כאשר העליתי אותן לפורום.
    ברור לי כי על חלקם כבר דנו בפורום, ויתכן שאין פה חידוש גדול לאיש, אבל לצורך ההשלמה, אני מביא.
    בקרוב אי"ה אביא פה קובץ מעודכן של הזוטות, המכונה 'חץ שנון', וכל אחד יוכל להוריד את ה-PDF.

    אז הנה על פקודי, ויקהל, כי תשא:

    פקודי:
    ו' ויעשו בני ישרא֔ל ככל אשר צוה ה' את משה כן עשו – ההפסק אחרי 'ישראל', ופרש ספורנו 'ויעשו בני ישראל' הפעולה כולה על שלמותה נעשתה על ידי ישראל, כן עשו לא פחות ולא יותר. וזה מתאים לטעמים, לעומת רש"י נראה מפירושו כי 'ככל אשר צוה ה' וכו' ' מוסב על 'ויעשו', וראה גם בפסוק מג, ופרק מ פסוק טז.
    ז' את מזבח הנחשת ואת מכבר הנחשת אשר ל֔ו את בדיו ואת כל כליו – ההפסק אחרי 'אשר לו' כי ההמשך מוסב על המזבח ולא על המכבר.

    ויקהל:
    ג' אשר צוה ה' לעש֖ות ביד משה – יש להפסיק אחרי 'לעשות' שלא נבין שכל המלאכה נעשית על ידי משה, אלא רק הציווי היה ביד משה.
    ד' והותר – התיבה עומדת לבדה אחרי אתנח, ויש קוראים שמתקשים לנגן אותה לבדה במנגינה הרגילה, אלא מוסיפים מתג או אפילו מעין טעם נוסף להקל על הקריאה. בתקליט המלווה את הספר 'קרא בטעם' של י"ל נאמן ניתן לשמוע קריאה יפה בלי תוספת כזאת.

    כי תשא:
    ט"ו עשרים גרה הש֔קל מחצית השקל תרומה לה' – ההפסק אחרי 'השקל' הראשון. ולא, נראה כי התרומה היא 'השקל ומחצית השקל' שהם שקל וחצי.
    ט"ז העשיר לא ירבה והדל לא ימע֔יט ממחצית השקל – ההפסק אחרי 'ימעיט' שלא נבין ש'מחצית השקל' מוסב רק על הדל.
    ויתנצלו בניא ישראל את עדי֖ם מהר חורב – פרש אב"ע לפי הטעמים עדיים ממש, והורידו אותם בגלל מה שקרה בהר חורב: מעשה העגל. אך רש"י פרש לפי המדרשים שהכוונה לעדי שהיה בידם מהר חורב, ואין מתאים לטעמים.
    י"ז והיה כבא משה הא֔הלה ירד עמוד הענן ועמד פתח האהל – ההפסק אחרי 'האהלה', כי 'ועמד ' איננו מוסב על משה [!] אלא על הענן, וכן משתמע מן הפסוק הבא.
    י"ח וקראתי בֿש֛ם ה' – ב' רפויה, כי זאת 'קריאה בשם', ולא 'בשם ה' '. ובהמשך 'ויקרא בֿש֖ם ה' ' כמוהו. וכן פרשו אב"ע ורשב"ם וספורנו שה' קרא בשם. ולא כרש"י ואונקלוס ומדרש אגדה ולקח טוב, שפרשו קריאה 'בשם השם'. והטמעים והניקוד שונים מן הכתוב אצל אברם שקרא הוא 'בשם השם'.

  • #24234

    בפרק לט מופיעים שני פסוקים בזה אחר זה:
    (לה) אֶת־אֲר֥וֹן הָעֵדֻ֖ת וְאֶת־בַּדָּ֑יו / וְאֵ֖ת הַכַּפֹּֽרֶת:
    (לו) אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ אֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו / וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים:
    שני הפסוקים בנויים כמעט אותו הדבר, למעשה הפסוק השני אף ארוך מעט מן הראשון, אבל דווקא בראשון יש אתנחתא, ואילו בשני ויתרו הטעמים על האתנחתא, מישהו יכול להסביר מדוע זה?

  • #24235

    @pesach wrote:

    בפרק לט מופיעים שני פסוקים בזה אחר זה:
    (לה) אֶת־אֲר֥וֹן הָעֵדֻ֖ת וְאֶת־בַּדָּ֑יו / וְאֵ֖ת הַכַּפֹּֽרֶת:
    (לו) אֶת־הַשֻּׁלְחָן֙ אֶת־כָּל־כֵּלָ֔יו / וְאֵ֖ת לֶ֥חֶם הַפָּנִֽים:
    שני הפסוקים בנויים כמעט אותו הדבר, למעשה הפסוק השני אף ארוך מעט מן הראשון, אבל דווקא בראשון יש אתנחתא, ואילו בשני ויתרו הטעמים על האתנחתא, מישהו יכול להסביר מדוע זה?

    מציע לך להעביר את התשובה שלך לפורום החדש.
    כשאסגור את הפורום פה, ההודעה הזו לא תופיע בפורום החדש.
    עוד פרטים בפורום – חדשות האתר.

  • #26093

    שחל
    משתתף

    רָב֧וּעַ הָיָ֛ה כָּפ֖וּל עָשׂ֣וּ אֶת־הַחֹ֑שֶׁן זֶ֧רֶת אָרְכּ֛וֹ וְזֶ֥רֶת רָחְבּ֖וֹ כָּפֽוּל

    לכאורה אין פעל "עשו" נופל על תיבת "היה" ואם כן למה מפסיקים הטעמים "רבוע היה כפול, עשו את-החשן" ולא "רבוע היה, כפול עשו…"?

  • #26096

    כוכב-דוד
    משתתף

    כאילו חסרה המילה כך, כך עשו את החשן.

  • #26102

    ELIHU
    משתתף

    יפה שיש שאלות. מה עם תשובות?

    והואיל והזכרנו, הנה עוד שאלה על ויקרא:

    עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽה'

    עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽה'

    אולי כבר עסקנו בזה, אינני זוכר, אבל למה אי אפשר להשוות את הפסוקים?

    כלומר, אפשר שהפסוק הראשון יהיה:

    אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽה'

    והשני:

    עֹלָ֥ה ה֛וּא אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽה'

יש להתחבר למערכת על מנת להגיב.