ELIHU

התגובות שלי בפורום

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 128 סה״כ)
  • מאת
    תגובות
  • בתגובה ל: עץ ארז ואזוב ושני תולעת #26155
    ELIHU
    משתתף

    כללי הרשימות במקרא נרשמו בידי מיכאל פרלמן.

    בין הכללים הוא מצא שרשימות מתחלקים באמצע לרוב, אלא אם יש סיבה לא לחלק ככה:

    החלוקה תלויה במספר תיבות, בוו חיבור, באורך התיבות, בדמיון התיבות זו לזו, בסיווג החפצים, ובמבנה של כל הפסוק כולו.

    יש לי מאמר שמביא סוג חלוקה מיוחד ושונה:

    https://www.academia.edu/attachments/56417781/download_file?st=MTU1NTUyNjM3OCw4MC4xNzkuMTIyLjE4NSw4MTAyNzgzMg%3D%3D&s=profile

     

    ELIHU
    משתתף

    אם אינני טועה, הנוסח של כתר אר"ץ לא ידוע במאה אחוז.

    הכתר מסתיים בתיבה 'ציון' בשיר השירים.

    אמנם יש עדויות, אבל הרב ברויאר שלח לי בתשנ"ה מאמר שלו [שהופיע בלשוננו באלול תשנ"ד] על מקראות שאין להם הכרע.

    ושם [ע' 293] כתב: 'במהדורה שלי כתוב אֲרִדַי . . . אולם עתה כתיבים אלו נראים לי מוטעים'.

    והוסיף: כתיב ארדי מצוי ברוב המכריע של מסירות, והוא נתמך גם בידי מס"ק ד המוסרת כאן אל ארדי: "ל' וחס'."

    כלומר, הוא חזר בו, בהעדר עדות ברורה של הכתר. אך אחרי שנפטר, העיד בפני יוסי עופר [או יוחנן בנו של ברויאר – אינני זוכר מי!] שההכרעה הזאת איננה נכונה: או שברויאר חזר בו שוב, או שנודע אחרי מותו שיתכן להכריע לטובת 'מלא'.

    על פי זה שיניתי פעמיים[!] את הכתיב במגילות שכתבתי, ממש כמו השינוי של ברויאר עצמו. אכן מצאתי אילן גדול להיתלות בו.

    עוד, ברויאר המליץ לי להידבק בנוסח הכתיב של כתר אר"ץ, אבל לא בפתוחות[!] ובסתומות שיש בכתר. אני אמנם קורא [כלומר מנגן "סיום"] לפי הפרשיות בכתר, אבל גם זה לפעמים נראה לי 'לא נחוץ'. הרי יש מסורות סותרות, ומי יכול לומר שהכתר נכון יותר בכל מקום? ובמיוחד כאשר כל הקהל מחזיק ספר שיש בו פרשיות אחרות וחושבים שאני טועה.

     

    בתגובה ל: זוטות – כמה השלמות – פקודי ועוד #26102
    ELIHU
    משתתף

    יפה שיש שאלות. מה עם תשובות?

    והואיל והזכרנו, הנה עוד שאלה על ויקרא:

    עֹלָ֛ה אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽה'

    עֹלָ֣ה ה֗וּא אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽה'

    אולי כבר עסקנו בזה, אינני זוכר, אבל למה אי אפשר להשוות את הפסוקים?

    כלומר, אפשר שהפסוק הראשון יהיה:

    אִשֵּׁ֛ה רֵ֥יחַ נִיחֹ֖חַ לַֽה'

    והשני:

    עֹלָ֥ה ה֛וּא אִשֵּׁ֥ה רֵֽיחַ־נִיח֖וֹחַ לַֽה'

    ELIHU
    משתתף

    אני מצליח להתחבר, ומזה תבין שגם הסיסמה בסדר.
    את ההמשך נראה בשבוע הבא אי"ה.

    ELIHU
    משתתף

    ישבב: זמן רב לא התחברתי. סליחה.
    קשה להבין את דבריך.
    האם הבנתי שאתה חושב שחייבים להמציא כינוי לPARGORIC
    רק למען הקלת הלימוד בנושא?
    אז, בבקשה, נקרא לה 'ספרותית', אף כי אמרתי שאי הכינוי ממצא את כל השימושים.
    ואם אתה מעונין בכינוי כי יש כינויים לה' הידיעה או לו' השימוש?
    אז, נראה לי כי תשובתי תהיה דומה, אלא נוסיף כי השימוש בכינוי איננו צורך יומיומי כמו ו' החיבור
    או כמו ה' הידיעה. ולכן, אין פלא שלא מצאנו כינוי כזה קודם.

    הבה נכריז היום שמשו בישראל נ' הספרותית, ונקווה שהאקדמיה [שאלת אותם בכלל?] תקבל את השם החדש.
    אני הייתי מוכן אפילו לכנותה "נ' ישבב" אך מן הסתם רשותך קודמת לרשותי בענין זה.

    ELIHU
    משתתף

    נראה לי כי אין מילה מיוחדת, כי אין לו תפקיד מוגדר היטב.
    אני מכנה אותה סיומת ספרותית, אף כי אין זה מכסה את כל הנו"נין במקרא.
    השימוש בשם מיוחד כאשר איננו נחוץ מתאים ללועזים, ובמיוחד יודעי יוונית,
    שהיו אלופים באמצאת שמות משונים.

    בתגובה ל: האם ציון וירושלים הם מקום אחד? #24181
    ELIHU
    משתתף

    ברוך הבא ישבב הסופר.

    אמנם שאלתך לא שייכת לפורום, אך היא מענינת. נראה לי כי המובן המדויק אבד.
    מן המקרא קשה להגדיר 'ציון', אבל ירושלים מתאים. חפש פסוקים נוספים ואמרות חז"ל.
    היום יש זהות כמעט: 'בארץ ציון וירושלים'.

    בתגובה ל: קריאת התורה של התימנים – מחקר חדש #24158
    ELIHU
    משתתף

    הקובץ איננו שלי, ואולי אסור להפיץ ככה.

    בתגובה ל: קריאת התורה של התימנים – מחקר חדש #24156
    ELIHU
    משתתף

    חיים: שלח לי דואל ואשלח MP3.

    לכל מאן דבעי:
    נתתי לתימני 'גזעי' את ההקלטה, והוא היה המום: הרי זה שעשה כל חייו ולא היה מודע לכך!
    ואכן, ככה אמר גם ד"ר קליינר בהרצאה בהסבירו למה לא הרגישו בדבר כל השנים.

    ELIHU
    משתתף

    לפני כמה שנים כתבו על הנושא פה.
    המסקנה היא [עד כמה שזכור לי] שהמקור בהצטרפות הקהל בסיום.
    כאשר מסתיים בשם קודש, רוצים למנוע את ההצטרפות.
    לכן משנים מעט את המנגינה מזכירים לציבור לא להצטרף.

    ולי נראה שאין זה כל כך נכון לשנות את המנגינה [אף כי קבלתי מסורת כזאת, ואני נוהג כן].
    הרי כבר אמרו לפני שאין הבדל בקדושת 'ובני דן חושים' ובין 'אנכי ה' א-להיך'.

    בתגובה ל: אז תשבת הארץ [פ' בחקתי] #24065
    ELIHU
    משתתף

    נכון. יש עוד פעלים, אבל אמרת שנראה לך שפעלים סבילים לוקים בתופעה הזאת.
    ואני רציתי תירוץ לצורת הפסק בחולם, לעומת פתח בצורת הקשר.
    או הסבר למה זה אפשרי.
    כאמור בן-דוד לא הזכיר את תשבת.

    בתגובה ל: אז תשבת הארץ [פ' בחקתי] #24063
    ELIHU
    משתתף

    נראה לי כי אתה רק מעתיק את הרשב"ם.
    הראייה שאין זה נכון היא שבן-דוד איננו מביא את המקרה בספרו.
    כמובן, אם תביא חיזוק לדבריך, אולי מקבל. יש עוד פעלים סבילים באמתחתך?

    בתגובה ל: שתי, שתים #24029
    ELIHU
    משתתף

    אני מנסה להביא את המאמר של ישי נוימן:
    ואני מראש מבקש סליחה אם בעצם אסור להביא אותו הנה.

    בתגובה ל: שתי, שתים #24028
    ELIHU
    משתתף

    הנה נתקלתי השבוע במאמר ארוך ומענין על התיבה מאת ישי נוימן.
    תמצאו את המאמר בספר 'צפנת פענח' שהוא קובץ מחקרי לשון לכבוד יום הולדת את אלשע קמרון.
    הספר יצא באוניברסיטת הנגב לפני תשע שנים.
    לצערי לא יכולתי לקרא את הספר בחנות, ותצטרכו גם אתם להתאמץ.
    ראיתי רק שהוא דן גם בשפות השמיות על המילים המקבילות.

    ספרו לי איך המאמר אחרי שתקראו.

    בתגובה ל: שתי, שתים #24025
    ELIHU
    משתתף

    אכן שמחתני.

    אינני מתכוון למחוק כללי דקדוק סתם.
    אם פגשת את אברהם נפח, בודאי שמעת כי הוא טוען, וכנראה די צודק, כי הרד"ק ומשפחתו יצרו כללים
    אשר אינם מתאימים לעברית המקראית. וכפו אותם עלינו, בניגוד להגיון, בעזרת רשימות חריגים, תתי-כללים,
    ועוד תחבולות – כדי שיתאימו לעברית המקראית.

    בחנתי את דבריו לא מעט, ואף תרגמתי אחת החוברות שהוציא רק באנגלית. ולכן אני משוחד, אבל, מה לעשות,
    מסכים אתו כללית.
    לכן, אינני חושב שכללי דקדוק שהמציאו אלפי שנה אחרי מתן תורה קדושים כל כך.
    גם אינני חושב שאני מוציא לעז על הראשונים,
    אלא מחזיק מחרה אחרי מי שמנסה לתקן את מה שלא יכלו הראשונים לדעת.

    לענין 'שפה טבעית', עלינו להכיר בעובדה שבמקרא יש יותר מרמזים שהכותב לא הקפיד על כללי האקדמיה,
    ואף כללי הקריאה שהגיעו אלינו לא נועדו לקבע את השפה, אלא רק לשמר את מסורת הקריאה ששמע המסרן.
    והרי כל מסרן שמע קצת אחרת מחברו.

    עוד, הואיל ועסקנו בהנעת השוא, האם שמת לב כי כל הסידורים המסמנים שוא-נע סותרים זה את זה?
    מספר השגיאות אף הוא גדול, אך עדיין פחות מן המחלוקות.

מוצגות 15 תגובות – 1 עד 15 (מתוך 128 סה״כ)